מהי כלכלת ענן? המדריך האולטימטיבי

בעולם שבו הצלחת העסק תלויה ביכולת שלו לנהל ולנצל נתונים, המעבר לענן עשוי להיראות כמו צעד טבעי עבור מובילים עסקיים רבים. אך הבעיה היא שלמהלך הזה אין אסטרטגיה אחת ויחידה שמתאימה לכולם, והיתרונות של הענן לעומת מרכז נתונים מקומי משתנים מארגון לארגון. לכן, כשמחליטים לעבור לענן, החברה חייבת לערוך ניתוח מקיף כדי להבין את ההשפעה של המעבר לענן בטווח הארוך, תוך התחשבות במגוון רחב של משתנים מעשיים וטכניים.

כלכלת ענן בוחנת את ההשפעה הכספית של המעבר למחשוב ענן – כולל השקעה בשדרוג חומרה, תקצוב חודשי של שירותי ענן והחיסכון החזוי כתוצאה משיתוף הפעולה המשופר והחידושים הטכניים – כדי לתת לארגון תמונת מצב פיננסית מדויקת יותר. כל ארגון יכול להפיק תועלת ממחשוב ענן, אך הנסיבות הספציפיות של הארגון הן אלה שיכתיבו את ה'איך' וה'למה', ולכן כלכלת ענן היא היבט מכריע בתהליך קבלת ההחלטות.

מהי כלכלת ענן?

כלכלת ענן היא תהליך שבוחן את ההשפעה הפיננסית והתפעולית של מחשוב הענן על הארגון. מנהיגי הארגון מנתחים את כל ההיבטים הקריטיים הכרוכים במעבר לענן, ניתוח כלכלת ענן כולל גורמים פיננסיים כמו החזר השקעה (ROI), השקעה בחומרה מדור קודם ועלות הבעלות הכוללת (TCO) של הענן לעומת מרכזי נתונים מקומיים.

לצד היתרונות הכספיים והטכנולוגיים הצפויים, ניתוח כלכלת ענן צריך להתחשב גם בגורמים שקשורים לתרבות הארגונית, כגון:

• הטיות קיימות: הטיות הן חלק בלתי-נפרד מטבע האדם. תופעות כמו התקבעות על יישומים מיושנים או חשש מפני טכנולוגיות חדשות הן הטיות שהארגון חייב לזהות ולהתגבר עליהן כדי להעריך את כלכלת הענן בצורה אובייקטיבית.
• סף סיכון/סיכוי: רמת הנוחות של הארגון לגבי הסיכונים האפשריים תלויה בגורמים כמו תרבות ארגונית, תקציב ומומחיות טכנית. חשוב להגדיר מראש את הגישה הארגונית לניהול סיכונים ולהבין עד כמה היא יכולה להתגמש. כך יהיה אפשר לקבוע את הסטייה המותרת ואת הקווים האדומים בחישובי כלכלת הענן.
• תהליכים שוטפים: האם המעבר למחשוב ענן ישפיע על התהליכים שעומדים בבסיס הפעילות העסקית? ואם כן, האם השינוי יצריך הכשרה ומיומנויות חדשות – והאם הצוותים יצליחו להפנים וליישם את השינוי? התשובות לשאלות האלה ישפיעו על לוח הזמנים וההיקף של תוכנית המעבר לענן.

תובנות מרכזיות

• כלכלת ענן בוחנת את העלות, דרישות המשאבים וההשפעה העסקית של המעבר לפלטפורמת IT בענן.
• ניתוח כלכלת ענן בודק אם היתרונות של פלטפורמת הענן עולים על ההשקעה הכספית והמאמץ הכרוכים במעבר, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.
• היתרונות העסקיים של המעבר לענן כוללים הוצאות ידועות מראש, מעבר מהוצאה הונית להוצאה תפעולית, שליטה טובה יותר בנתונים, אבטחה משופרת ותהליכים יעילים יותר.

הכול על כלכלת ענן

כששוקלים את המעבר למחשוב ענן, חשוב לזכור שהניתוח הכלכלי צריך לקחת בחשבון לא רק השקעות בחומרה ותשלומים חודשיים. המעבר לענן עשוי לשנות לחלוטין את תהליכי התפעול והפיתוח, בהתאם לנסיבות התפעוליות, לנתונים ולתקציב. ייתכן שלארגון יש מערך IT פשוט יחסית, והמעבר לענן יתמקד יותר בשיפור המהימנות והזמינות ופחות בנושאים אחרים.

גישה נפוצה לכלכלת ענן מחלקת את הניתוח הכספי לארבעה עמודי תווך:

• עלות בעלות כוללת (TCO): ניתוח עלות הבעלות הכוללת של מרכזי הנתונים כולל את כל עלויות התשתית, כגון רכישה או שכירה של בניינים ותחזוק מערכות החשמל, הצינון והרישות. ישנן גם עלויות הקשורות לחומרה ולתוכנה; עלויות כוח אדם, כולל משכורות והטבות לעובדי ה-IT; עלויות תחזוקה ותמיכה, כולל פריסת עדכוני תוכנה; ועלויות אנרגיה, שעשויות להיות משמעותיות בהתחשב בצריכת החשמל הגבוהה של מרכזי נתונים.

  במודל מבוסס-ענן, עלות הבעלות הכוללת כוללת את עלויות השימוש החודשיות עבור המחשוב והאחסון, וכן את ההשפעה על הוצאות השכר כותצאה משינויים בצורכי כוח האדם . ניתוח כלכלת ענן משקלל את כל הגורמים האלה ומספק תובנות על העלות והתועלת עבור הארגון כולו.

• שיפורי יעילות: היתרונות הארגוניים של פלטפורמות ענן כוללים שיתוף פעולה צמוד יותר ותמיכת DevOps חזקה. סוג והיקף השיפורים עשויים להשתנות ממקרה למקרה, והם כוללים שיתוף מהיר יותר של נתונים בין צוותי המכירות והשיווק; פיתוח טכנולוגיות חדשות, כשצוות ה-IT כבר לא אחראי למרכזי הנתונים; ושילוב אוטומטי של נתונים ביישומים כמו אנליטיקס בשירות עצמי.

• חוסן תפעולי: הזמינות של מרכזי נתונים מקומיים נמצאת בסיכון תמידי עקב בעיות בעולם האמיתי – אסונות טבע, הפסקות חשמל ואפילו החלטות פוליטיות – העלולות לגרום להשבתה בלתי-צפויה של הציוד המקומי. ספקי ענן כוללים בהסכמי רמת השירות שלהם ערבויות לגבי זמני הפעולה. המודלים העסקיים שלהם מתוכננים סביב יתירות, מה שמאפשר להם לספק ללקוחות חוסן רב יותר.

• זריזות תפעולית: נפח תעבורת הרשת מושפע מגורמים שונים, כמו עדכוני יישומים וגישה מרחוק. כדי לספוג את העליות החדות האלה, מרכזי נתונים מקומיים זקוקים למשאבים פיזיים שיעזרו להם להתמודד עם עומסי שיא. בסביבת ענן, לעומת זאת, המדרגיות זמינה באופן מיידי על ידי שדרוג למסלול שירות גבוה יותר. הדבר תורם לזריזות של הארגון ומאפשר לו להתמודד עם התעבורה המוגברת, בין שהיא תוצאה של אירוע זמני (כמו מבצעים לחג) או סימן לצמיחה משמעותית ומתמשכת.

החשיבות של כלכלת הענן

כלכלת ענן היא חשובה מכיוון שהמעבר לענן משפיע גם על התקציב וגם על הניהול העקרוני של תהליכי התפעול וה-IT. אין אסטרטגיה אחת ויחידה שמתאימה לכולם; לכל ארגון יש צרכים פנימיים ודרישות עסקיות משלו, עם תצורות שונות של רשת וחומרה. בנוסף לכך, ארגונים לא מעטים עדיין עובדים עם רשתות שהוקמו בתחילת שנות ה-2000, עם קישוריות שמסתכמת בדואר אלקטרוני והעלאת קבצים.

עבור מחלקת ה-IT, כלכלת הענן מספקת הבנה מעמיקה יותר של האתגרים שהארגון צריך להתכונן אליהם בטווח הקצר והארוך. ניתוח כלכלת ענן עונה על השאלות הבאות:

• מהם הצרכים של צוותי התפעול הפנימיים?
• מהם צורכי הלקוחות?
• האם יכולות הליבה של המוצרים או השירותים של החברה דורשות תמיכה טכנית?
• באילו כלים מבוססי-ענן משתמשים העובדים כיום?
• מהן הדרישות הרגולטוריות החלות על הארגון?

שימו לב לדוגמאות הבאות. בכל אחת מהן, הארגון צריך להתחשב במשתנים שונים כדי לנתח כראוי את כלכלת הענן.

קבוצת שירותי בריאות אזורית קטנה: מחלקת IT של רשת שירותי בריאות צריכה לתמוך ברשומות בריאות אלקטרוניות, קבלת נתונים ממכשירי IoT מחוברים, גישה לטלרפואה ותפעול כללי. בגלל שהרשת מטפלת במידע פרטי, יש גם אתגרים הקשורים לניהול ואבטחת נתונים. בשגרה, הרשת מתמודדת עם שאילתות ותעבורה בקצב צפוי וקבוע – אך היא חייבת להיות מוכנה גם למצבי חירום.

חברת תוכנה שמשיקה משחק וידאו בגרסה למכשירים ניידים: לפני השקת האפליקציה, מה שהניע את דרישות ה-IT הפנימיות היו הצרכים של צוותי הפיתוח והתפעול. אלה כללו עבודה משותפת על קוד הבסיס ותמיכה בגישה מרחוק לעובדי קבלן ברחבי העולם. לאחר השקת האפליקציה, סדרי העדיפויות משתנים. פתאום החברה זקוקה לשרתים שמסוגלים להתמודד עם נפח המשתמשים הצפוי – ואם האפליקציה הופכת לסנסציה ויראלית בן לילה, התשתית חייבת להיות גמישה מספיק כדי לעמוד בעלייה החדה בשימוש.

שני הארגונים שתיארנו יכולים להפיק תועלת מהמעבר לענן, אך לכל אחד מהם יש נסיבות שונות שדורשות אסטרטגיות ותוכניות מימוש ספציפיות. ארגונים שלא יבצעו ניתוח מעמיק של כלכלת הענן מסתכנים בבזבוז כסף ומשאבים או בחוסר-מוכנות ביציאה לשוק – ולעיתים בשני אלה גם יחד.

מדוע חברות עוברות לענן?

מלבד החיסכון בעלויות (שעליו נרחיב בחלק הבא), המעבר לענן מביא עימו טווח רחב של יתרונות מעשיים שעוזרים להגביר את היעילות בארגון כולו. אלה כוללים:

מדרגיות: במרכזי נתונים מקומיים, ההרחבה של משאבים כמו כוח עיבוד או קיבולת אחסון כרוכה ברכישה והתקנה של חומרה חדשה. כשיש עליות חדות בביקוש, הרחבת התשתית לצורך עמידה בביקוש הגובר יכולה להיות תהליך יקר ואיטי. בסביבת ענן, השימוש במשאבים משתנה לפי הצורך בהתבסס על תצורות והסכמי רמת שירות, מה שעוזר לשמור על יציבות ופונקציונליות ככל שצורכי הארגון מתרחבים.

שיתוף פעולה משופר: תשתית ענן תומכת טוב יותר ביישומי ענן, אינטגרציית נתונים, גישה מרחוק ושיטות אחרות לסנכרון גמיש בין משתמשים. עם גישה קלה יותר לכלים, נתונים וקווי תקשורת, מחשוב הענן יכול לשפר באופן משמעותי את שיתוף הפעולה בצוות ולהאיץ את שיתוף הנתונים בין מחלקות.

גמישות: המדרגיות של הענן מאפשרת להתמודד עם עליות חדות בביקוש. לדוגמה, אם יישום מסוים הופך פתאום לוויראלי ומקבל מספר עצום של בקשות הורדה, יהיה קשה מאוד לשדרג את מרכז הנתונים בזמן – ומשתמשים שייתקלו בשגיאות אולי לא יחזרו שוב בעתיד. הענן פועל במודל של תשלום לפי שימוש, ולכן קל לספוג עליות פתאומיות בביקוש, ללא צורך בהשקעה או תחזוקה לטווח ארוך.

פרודוקטיביות IT גבוהה יותר: עם סביבת ענן, האחריות לתחזוקה השוטפת של השרתים מוטלת על הספק. המעבר לענן מפחית את הנטל של משימות IT מייגעות אך חיוניות. הוא מאפשר לצוותים להתמקד בתחומים קריטיים יותר שמקדמים את הארגון כולו, כמו ניהול נתונים או פיתוח מוצרים חדשים.

אבטחה מוגברת: תשתית הענן משפרת באופן משמעותי את אבטחת המידע. באופן מעשי, המודל העסקי של ספקי ענן ציבורי סובב סביב אבטחה גבוהה, ולכן סביר להניח שמאמצי האבטחה שלהם יהיו טובים בהרבה מאלה של מחלקת ה-IT בחברה. ספקי ענן גדולים מציעים שכבות הגנה רבות יותר. הם משקיעים יותר בחדשנות, יכולים למשוך עובדים מיומנים יותר ועומדים מהר יותר בדרישות רגולטוריות. בנוסף לכך, פריסת עדכוני התוכנה והאבטחה מתבצעת באופן מהיר וגורף בכל התשתיות והיישומים, עם זמן השבתה אפסי או מזערי.

התאוששות מאסון טובה יותר: בדומה לאבטחה, ספקי ענן בדרך כלל מציעים אפשרויות רבות יותר וזמני ביצוע קצרים יותר להתאוששות מאסון, מכיוון שהמודל העסקי שלהם בנוי סביב זמינות הנתונים. יתירות גבוהה, תחלוף מהיר בעת כשל וגישה מכל מכשיר עוזרים להבטיח שהמשתמשים תמיד יוכלו לשחזר את הנתונים שלהם – גם במקרה של אסון טבע.

היתרונות הכלכליים של הענן

המעבר לענן גורם לחיסכון מיידי בעלויות ומביא איתו יתרונות פונקציונליים רבים בעלי השפעה פיננסית על כל המחלקות בארגון. הנה כמה דרכים שבהן הענן עוזר לארגונים להפחית עלויות:

עלות בעלות כוללת נמוכה יותר: עם שרתים פיזיים, הארגון חייב לתקצב כל שלב במחזור החיים של החומרה, מהרכישה והתחזוקה ועד זמני ההגדרה וההתקנה. בסביבת ענן, הספק מטפל בכל צורכי מרכז הנתונים, כמו החלפות ותיקונים – וכך פוטר את הלקוחות מההשקעה ההונית ומהוצאות הרישוי והתחזוקה השוטפות.

ניצול נכסים בלתי-מוחשיים: אם צוות ה-IT כבר לא עסוק במשימות תחזוקה וניהול של שרתים מקומיים, היכן הוא יכול להשקיע את הזמן והמאמץ האלה? המעבר לענן מאפשר לעובדי ה-IT להשקיע זמן רב יותר בחדשנות שתורמת לארגון כולו ומשפרת את היעילות והיציבות.

OpEx במקום CapEx: עם המעבר לענן, התקציב הארגוני עובר ממודל של הוצאות הוניות למודל של הוצאות תפעוליות. השינוי הזה מייעל את אסטרטגיית ההוצאות, משום שהתקצוב של הוצאות תפעוליות מבוססות-ענן לא דורש השקעה מראש לטווח ארוך במחשוב, אחסון וקיבולת – משאבים שאולי לעולם לא ינוצלו במלואם.

מדרוג לפי דרישה: עם מרכז נתונים מקומי, דרישות החומרה חייבות לעמוד בתרחישי השימוש הקיצוניים ביותר. לדוגמה, אם השקה של יישום מסוים צפויה לגרום לעלייה בתעבורה, משאבי ה-IT צריכים להתרחב כדי לעמוד בנפח הדרוש בתוספת מרווח ביטחון. אם היישום ימשוך תעבורה קטנה מהצפוי, כל התקורה הנוספת הזאת תהיה לשווא. ספקי ענן יכולים להתרחב או להתכווץ לפי דרישה, ואתם משלמים רק על המשאבים שניצלתם בפועל.

מקרי שימוש ושיקולים עיקריים בכלכלת הענן

אין אסטרטגיית ענן אחת שמתאימה לכולם – כל ארגון חייב לפתח אסטרטגיית ענן משלו בהתאם לצרכים ולתקציב. מקרי השימוש הבאים ממחישים היבטים שונים שיכולים לבוא לידי ביטוי באסטרטגיית הענן. אסטרטגיית ענן חזקה צריכה לקחת בחשבון גם את האתגרים הספציפיים של הארגון; השיקולים המרכזיים לכך מופיעים בהמשך.

מקרי שימוש בכלכלת ענן

אופטימיזציית עלויות: אם הארגון כולל פונקציות שונות שלכל אחת מהן דרישות טכניות משלה, המעבר לענן יאפשר להתאים את משאבי המחשוב, האחסון ואחרים לצרכים של כל מחלקה – ללא השקעה בחומרה שאולי לא תנוצל במלואה.

מדרגיות: בארגונים כמו חברות סטארט-אפ, שבהן עומסי העבודה גדלים בהתאם לבסיס הלקוחות, המדרגיות של פלטפורמות הענן עוזרת לוודא שהקצאת העלויות תואמת לצרכים העסקיים.

התאוששות מאסון והמשכיות עסקית: בסביבות מקומיות, התאוששות מאסון תמיד תהיה כרוכה באתגרים. נוהלי תחלוף בכשל דורשים יתירות גבוהה ותלויים בנסיבות פיזיות, כמו אספקת חשמל או נגישות למרכז הנתונים. זמני השבתה ואובדן נתונים מובילים לאובדן הכנסות, בנוסף על עלויות התיקון או ההחלפה. ספקי ענן מתחייבים ליציבות וזמינות הנתונים בהסכמי רמת השירות שלהם.

עידוד יוזמות דיגיטליות: עם קיבולת זמינה לפי דרישה, הענן עוזר לייעל את מחזור הפיתוח. מפתחים שעובדים על תוכנות ומיקרו-שירותים יכולים להתמקד בעבודת הפיתוח עצמה במקום בניהול המשאבים, האחסון ויכולות המחשוב. המשמעות היא זמני השקה קצרים יותר שמייצרים הכנסה בריאה יותר.

שיתוף פעולה ועבודה מרחוק: סביבות ענן תומכות בעבודה היברידית ומאפשרות לעובדים לגשת ליישומים ולמסדי הנתונים מרחוק. העובדים נהנים לא רק מגמישות רבה יותר, אלא גם משיתוף פעולה חלק יותר באמצעות יישומים משותפים ומקורות נתונים מסונכרנים.

שיקולים עיקריים בחישוב כלכלת הענן

עלות בעלות כוללת: הענן אומנם פוטר את הארגון מהוצאות רבות הקשורות למרכזי הנתונים, אך עדיין חשוב לקחת בחשבון את עלויות המעבר עצמו, כולל זמני השבתה פוטנציאליים. כדי לחשב את עלות הבעלות הכוללת בטווח הארוך, יש להשוות בין התשלומים החודשיים עבור השימוש בטכנולוגיה לבין עלויות הניהול והאבטחה השוטפות.

אבטחה ועמידה ברגולציה: ספקי הענן אחראים לתשתית הבסיסית – אך הארגון הוא זה שאחראי לנתונים ולמכשירים שמהם העובדים מתחברים אל שירותי הענן, כמו מחשבים אישיים, מכשירי IoT או טלפונים חכמים. הגנה על אבטחת הנתונים, עמידה ברגולציה וניהול אינטגרציית הנתונים הם באחריותה של מחלקת ה-IT.

קיבוע במסגרת העבודה של ספק ספציפי: המעבר משרת מקומי לענן היא תהליך פשוט יחסית, מכיוון שרוב הספקים משתמשים באותם תהליכים ואסטרטגיות. לעומת זאת, המעבר מ-AWS אל Google Cloud או אל Oracle Cloud Infrastructure, למשל, הוא סיפור אחר לגמרי. קיבוע יכול לנבוע ממגבלות כמו תבניות קבצים קנייניות, יישומים הנעולים בזרימות עבודה ותהליכים עסקיים התלויים ביישומים ספציפיים.

מיומנויות והכשרה: אם כיום שגרת העבודה של צוותי ה-IT סובבת סביב תחזוקה וניהול של מרכזי נתונים מקומיים, המעבר לניהול הענן ייצור עבורם אתגרים חדשים שידרשו הכשרה מיוחדת. הארגון חייב להשקיע במשאבי למידה מתאימים ולהגדיר ציפיות לתקופת המעבר.

משילות נתונים: אסטרטגיית נתונים מקיפה ובקרת גישה מבוססת-זהויות הן חיוניות כדי להבטיח שעומסי העבודה עומדים ברגולציה. הדרישות הרגולטוריות החיצוניות והנוהלים של הארגון עצמו משתנים ללא הרף, ולכן ההגנה על אבטחת הנתונים דורשת השקעה רבה ומתמשכת.

המקרה העסקי של כלכלת הענן

כדי להצדיק את המעבר לענן, הארגון חייב לבצע בדיקת היתכנות שמתחשבת בצרכים העסקיים הספציפיים שלו. למשרד ממשלתי יהיו דרישות שונות מאשר לחברת סטארט-אפ קטנה או לתאגיד עולמי עם מסדי נתונים מדור קודם. סביר להניח שסביבת הענן תספק גמישות וחיסכון בעלויות כמעט בכל מצב, אך מימוש היתרונות האלה תלוי באיכות הביצוע.

כדי ליצור מקרה עסקי משכנע לכלכלת הענן, הארגון צריך לשאול את השאלות הבאות:

מהן העלויות של מרכזי הנתונים כיום? בתור התחלה, הארגון חייב להעריך את ההוצאות הנוכחיות שלו על חומרה, תוכנה, תחזוקה ותפעול של מרכזי הנתונים. משאבים טכניים, רישיונות, תיקונים, תחזוקה שוטפת ועלויות עבודה – כל אלה מסתכמים למספר שישמש כנקודת הייחוס לניתוח כלכלת הענן.

עד כמה מאתגר יהיה המעבר לענן? המעבר הראשוני לענן יכול להיות כרוך בהוצאות ייחודיות. ארגון שכבר עובד עם מסדי נתונים ורשת פנימית יצלח את המעבר בקלות רבה יותר מאשר חברה שההכנסות שלה מבוססות על קהל משתמשים רחב שמבצע שאילתות במסדי נתונים דרך אפליקציה ניידת. המעבר יכול להיות הדרגתי, להתבצע בשלבים – או לקרות בבת אחת, עם אסטרטגיית השבתה וגיבוי מתוכננת מראש. הארגון חייב לחזות את העלויות החד-פעמיות הכרוכות במעבר, כולל הזמן שייקח כדי לבדוק שכל היישומים רצים כראוי על התשתית החדשה. האם יש לכם יישומים רבים שפותחו במיוחד ושתרצו להעביר לענן?

מה יהיו עלויות הענן החודשיות? לאחר המעבר, הארגון יכול לבחון את העלויות החודשיות החזויות בהתבסס על היסטוריית הצריכה והיקף הפעילות הצפוי. תחזיות התקציב צריכות לכלול הערכה של התשלומים החודשיים לספק לצד עלויות קשורות, כגון ניהול, הכשרת עובדים ועמידה ברגולציה.

איך המעבר ישפיע על התהליכים בארגון? אם הוכחתם שהמעבר לענן יעזור להפחית עלויות – כבר יש לכם טיעון חזק ומשכנע. אבל כדי להבין את היקף השינוי האמיתי, מקבלי ההחלטות צריכים להסתכל מעבר למספרים היבשים. שיתוף פעולה משופר, יכולות למידת מכונה, ייעול תהליכים ואבטחה גבוהה יותר הם רק ההתחלה. עבור מפתחים ומהנדסים, הענן יכול להאיץ את היציאה לשוק ולאפשר להם לשחרר עדכונים קטנים והדרגתיים במקום עדכוני גרסה גדולים וכבדים. עבור מחלקות תפעול, הענן מאפשר לאחד ולשתף נתונים בקלות ועוזר לקבוצות שונות להפיק תובנות רלוונטיות לפי דרישה. כשבוחנים את המקרה העסקי לכלכלת הענן, חשוב לקחת בחשבון את ההשפעה הפיננסית של השיפורים האלה בתחזיות לטווח הארוך.

טעויות בנפוצות בכלכלת ענן

המעבר לענן מספק יתרונות רבים, אך כלכלת ענן היא תחום מורכב שדורש תכנון, קבלת החלטות חכמה ומעקב מתמשך. אחרת, הוא עלול להוביל לטעויות כמו:

הנחה שההוצאות לא גדלות: החיסכון של החודש הראשון או השנה הראשונה לא בהכרח משקף את התחזית הפיננסית לטווח הארוך. כלכלת ענן מקיפה לוקחת בחשבון משתנים רבים ומגוונים, כמו פיתוח מואץ ויכולות חדשות מבוססות-ענן. כשמגבילים את כלכלת הענן ליתרונות החומרה המיידיים, הדבר עלול להוביל לתחזיות לא מדויקות שמעוותות את המקרה העסקי לטובת הענן וגורמות לארגון להחמיץ הזדמנויות חדשות.

תחזיות שמבוססות רק על היסטוריית השימוש: אומנם הענן מבוסס על מודל של תשלום לפי שימוש, אך ארגונים שמסתמכים רק על תבניות שימוש קודמות עשויים להיתקל בבעיה במקרה של עלייה חדה בביקוש. היסטוריית השימוש היא רק אחד מהגורמים שמשפיעים על תחזיות התקציב; תכנון הקצאת המשאבים לענן צריך להתחשב גם בשינויים עונתיים, תדירות ההשקה של שדרוגים, קמפיינים שיווקיים וגורמים אחרים.

התייחסות שווה לכל רכיבי הענן: כשמדובר ביכולות מחשוב, נפח אחסון ורכיבי תשתית אחרים, לכל ארגון יש סדר עדיפויות משלו. צוות ה-IT חייב לזהות את העדיפויות האלה ואת דרישות המשאבים שלהן כדי להבין אילו רכיבים עשויים להפיק את התועלת הרבה ביותר מהמדרגיות והגמישות של סביבת הענן.

העברת כל הנתונים לענן: יכול להיות שלא כל יישום בארגון יפיק תועלת מהמעבר לענן. לפעמים, הגירת יישומים רק יוצרת עבודה ועלויות נוספות, כשלמעשה היה קל וחסכוני יותר להמשיך עם המצב הקיים. הארגון צריך לבחון את כל עומסי העבודה לגופם ולהבין אילו מהם עדיף להשאיר כמו שהם כדי לחסוך בהוצאות ובמשאבים.

איך יכולה Oracle לעזור עם כלכלת הענן?

אחרי שהגדרתם תקציב לענן, בחנתם את היתרונות התפעוליים ושקלתם חידושים פוטנציאליים, הצעד הבא הוא להשוות בין ספקי ענן. Oracle Cloud Infrastructure (OCI) מפשטת את המעבר לענן ומספקת ביצועים גבוהים יותר, עלויות נמוכות יותר ואינטגרציה חזקה בין מערכות נתונים ואבטחה.

OCI מספקת תשתית גמישה וסקלבילית שמפחיתה את ההוצאות על התעבורה היוצאת ומונעת הפתעות בחשבון החודשי. היא כוללת חבילה של יישומים מוכנים לשימוש שמאיצים את מחזורי הפיתוח, מאפשרים תובנות עסקיות עמוקות יותר ומשפרים את תהליכי התפעול.

שאלות נפוצות על כלכלת הענן

מהם ארבעת עמודי התווך של מסגרת הערכים בענן?

אלה הם ארבעת עמודי התווך של מסגרת הערכים בענן.

• עלות בעלות כוללת: חיסכון כתוצאה מהפחתה בהוצאות החומרה והתקורה ומעבר למודל של תשלום לפי שימוש.
• יעילות: פיתוח מואץ, שיתוף פעולה משופר ויתרונות תפעוליים אחרים המשפרים את יעילות הארגון בטווח הארוך.
• חוסן: חוויה תפעולית חזקה יותר הודות לביצועי רשת טובים יותר, התאוששות מאסון משופרת וזמינות יציבה יותר.
• זריזות: היכולת לפרוס מיקרו-עדכונים, להרחיב את התשתית לפי הצורך ולקצר את מחזור הפיתוח מובילה להזדמנויות עסקיות טובות יותר.

מהו כלכלן ענן?

כלכלן ענן הוא עובד שתפקידו לבחון את היתרונות המוחשיים והתיאורטיים של תשתיות ענן. הבדיקה כוללת גם את החיסכון בפועל כתוצאה מצמצום מערך החומרה, וגם את החיסכון החזוי מהאצת תהליכי העבודה והגברת שיתוף הפעולה.

מהו מודל הענן הכלכלי ביותר?

ספקי ענן רבים מציעים מודלים ציבוריים ופרטיים. מודל ציבורי הוא קל יותר ליישום, הן מבחינת הפונקציונליות והן מבחינת העלות. ענן פרטי דורש ניהול צמוד יותר, וההתקנה הראשונית יכולה להיות מורכבת. עם זאת, אפשר גם להשתמש במודל היברידי שמחבר בין מערכות ציבוריות ופרטיות. הכלכלה של עננים היברידיים משתנה ממקרה למקרה, אך לרוב היא ממוקמת בין הענן הציבורי והענן הפרטי מבחינת העלויות.

מה ההבדל בין FinOps לכלכלת ענן?

למרות שנהוג להשתמש בהם כמונחים נרדפים, FinOps וכלכלת ענן הם מושגים שונים. FinOps מתייחס לפעולות פיננסיות בענן, ולפעמים גם לפעולות פיננסיות ארגוניות רחבות יותר. הוא כולל את ניהול האינטגרציה והשימוש בענן, וגם את ההשפעה על התרבות הארגונית. כלכלת הענן, מצד שני, בוחנת רק את ההיבטים הפיננסיים, כולל עלות הבעלות הכוללת וההשפעה הפיננסית של ייעול תהליכים.